ב"ה
השיחה הזאת נאמרה בשבת בכינוס השלוחים העולמי בשנת תשנ"ב (1991)
הרבי פותח ואומר:
בעמדנו בהתחלתו ובפתיחתו של כינוס השלוחים העולמי — השלוחים שיחיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, בכל מרחבי תבל, בארבע כנפות הארץ — צריך להזכיר, בראש ובראשונה, את היסוד, ולבטא את התפקיד של השלוחים בדורנו זה בכלל, ובפרט החידוש שנתוסף במיוחד בזמן האחרון בעבודת השליחות — לקבל את פני משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלימה.
ממשיך הרבי ומסביר שמפעם לפעם יש חידוש מתוסף בשליחות, והוא נהיה השער שדרכו עולים כל עניני השליחות — ובדורנו "השליחות המיוחדת של הזמן שלנו: קבלת פני משיח צדקנו". [שנשים לב שלשון זה יש לו גם פרוש מילולי: הסכמה לזיהוי הפניו של משיח.]
הרבי מבאר באריכות בשיחה זו מהות של שליח על פי הלכה, ושכל יהודי הוא באמת שליח של הקב"ה לעשות העולם דירה בתחתונים. איך? על ידי תורה ומצות, שבהם מתבצע יחוד הרוחני והגשמי (בלשון הקבלה: יחוד מ"ה וב"ן). ענין השליחות מודגש בפרשת חיי שרה בשליחות השליח הראשון, אליעזר עבד אברהם, לעשות השידוך בין יצחק ורבקה (ששידוך זה בעצמו שורש הענין יחוד מ"ה וב"ן, הרוחני והגשמי, נפש וגוף, ביטול ויש).
אז הרבי מקשר את זה לענין משיח:
על-פי הידוע ש"בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל", "אחד הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו כו'", ועל- פי הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, והמשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה — הרי מובן, שמתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח", השליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר. ומזה מובן, שהדבר היחיד שנשאר עכשיו בעבודת השליחות, הוא — לקבל את פני משיח צדקנו בפועל ממש, כדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות!
זאת אומרת: כדי לאפשר למשיח לעשות את התפקיד שלו להוציא אותנו מהגלות, אנחנו צריכים "לקבל את פניו", לזהות ולהודות ש"הוא הוא" ולו צריכים להקשיב כדי לצאת מגלות. והרבי תמה שלמרות שעם ישראל כבר במצב של עמדו הכן כולכם, וכבר עשו תשובה, בכל זאת הגאולה עדיין לא באה!? כיוון שכן, צריך להיות עוד דבר נדרש מאיתנו. והרבי מזהה אותו:
והוא: על-פי הידוע ש"בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל", "א' הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו כו'", ועל- פי הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, והמשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה — הרי מובן, שמתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח", השליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר. ומזה מובן, שהדבר היחיד שנשאר עכשיו בעבודת השליחות, הוא — לקבל את פני משיח צדקנו בפועל ממש, כדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות!
והכוונה בפשטות היא — שמכינוס השלוחים צריכות לבוא ולהביא החלטות טובות כיצד כל שליח צריך להתכונן בעצמו ולהכין את כל היהודים במקומו ובעירו וכו' לקבלת פני משיח צדקנו, על-ידי שהוא מסביר את ענינו של משיח, כמבואר בתורה שבכתב ושבעל- פה, באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד לפי שכלו והבנתו, כולל במיוחד — על- ידי לימוד עניני משיח וגאולה, ובפרט באופן של חכמה בינה ודעת.
והיות שזוהי העבודה בזמן הזה, הרי מובן שזה שייך לכל יהודי, בלי יוצא מן הכלל כלל.
לא רק שאנו צריכים משיח לגאול אותנו, אלא משיח גם צריך ותלוי בנו! הרבי מעיד שכדי להוציא אותנו מהגלות, משיח תלוי בנו ובהכרה שלנו ש"הוא הוא" המשיח ושנקבל מלכותו. [וכמו שנזכר בשיחות ומאמרים שרק על ידי רצון העם הבא לידי ביטוי לקבלת המלכות מתעורר מלכות לקבל כתר מלכות, ודי למבין.]
איך לבצע את זה? על ידי לימוד, ולהעביר את הענינים אופן שמתקבל על הדעת של הזולת, לפי הכלים שלו. אם קשה לאדם שלא למד חסידות להתייחס למושגים של יחוד מ"ה וב"ן, פנימיות עתיק, וכדומה, אבל מושגים שייכים לקבלת מלכותו של מלך על ידי העם הם מושגים ארציים שכל אחד יכול להבין.
אבן הבוחן הוא ללמוד וללמד, כנזכר כמה וכמה פעמים שדרך הישרה להביא את הגאולה בפועל היא ללמוד עניני משיח וגאולה (ובכלל ענין לימוד מקבל דגש הכי גדול בחסידות חב"ד). וכאן בשיחה זו הרבי מוסיף עוד פרט בלימוד: לעשות החלטה ללמוד כל תורה אור ולקוטי תורה של אדמו"ר הזקן. החשבון הוא פשוט: ללמוד ולהבין עניני משיח וגאולה עוזר לאדם לזהות המשיח, שעל ידי זה הוא יוכל לגאול אותנו, כנ"ל. זה כל מה שנשאר.
לעילוי נשמת אמי מורתי אסתר בת ר' דוד, ע"ה