דידן נצח, נפוליון, והגאולה

יום הבהיר ה' טבת הוא חג עוצמתי של דור השביעי, אבל נוסף להתוועדויות וקנין ספרים, הדידן נצח הזה דורש שימת לב המתאים עדי להבין אפילו מאין גדולת הנצחון בעניין.  בפרט, לזהות שיום הבהיר ה' טבת הוא סיום ושלימות בעולם של המלחמה שהתחיל בזמן אדמו"ר הזקן — המלחמה להביא את הגאולה האמיתית והשלימה.י

מלחמתו של אדמו"ר הזקן

מגיע ה' טבת בעקבות חודש כסלו, כאשר כולנו עדיין חדורים בסיפור של הקיטרוג על אדמו"ר הזקן ועל הפצת המעיינות, המאסר והגאולה הניסית של י"ט כסלו.  הוא נופל גם כמה שבועות ספורות לפנח כ"ד טבת, יום הסתלקותו של אדמו"ר הזקן, שאירע עקב בריחתו משך 140 יום מנפוליון.

ידוע התנגדותו של אדמו"ר הזקן לנפוליון.  בשיחה של שבת פ'וישב, תשנ"ב, הרבי מתאר המהפכה הצרפתית ונפוליון אך בתכונת הפריקת-עול והפקרות שבהם: דחיית המלך והמלכה, ו"כמביאה את רוח החופש ר"ל מכל עניני דת ואמונה בהקב"ה.". לעומת זאת, השילטון של הצרים ברוסיה היה במשמעט טוטלית למלך, בליווי דת חזק של אמונה בבורא עולם.

בריחתו של אדמו"ר הזקן מנפוליון מראה שבזמנו קליפה זו של נפוליון הייתה בשיא, ולא היה מצב לברר אותה מקרוב.  אבל יבוא זמנו, שלומדים ממעשה שהיה שמובא בשיחה הנ"ל:

ע"ד "נאפאליאן'ס מארש" — שרבינו הזקן ביקש שיודיעוהו ניגון ה"מארש" שעמו עברו הצרפתים את גבולה של רוסי', וכשניגנו הניגון בפניו נענה ואמר שזהו ניגון של נצחון, וסיים – לאחרי משך זמן שהי' "שטאַרק פאַר'דביקות" – סוף כל סוף יהי' דידן נצח! (הערה 52 בשיחה הנ"ל))

מכאן רואים שמאז מחכים לדידן נצח לגבי הקליפה הזאת.  ויותר מזה — הדידן נצח הוא קשור ל"סוף כל סוף", סוף הגלות התחילת הגאולה.

מדינת צרפת, קליפת נפוליון

הניגון הנצחון של נפוליון מנגנים חסידים כבר כמה דורות, אבל לא קראו לזה דידן נצח על צרפת או נפוליון.  בשיחה הנ"ל הרבי מסביר שהיו כמה וכמה שלבים בבירור של צרפת: נסיעות לשם על ידי רבותינו נשיאינו, אמירת דא"ח, שליחות הרבי ורבנית לגור שם 8 שנים, התייסדות סניף תומכי תמימים, והרבה שלוחים ובתי חב"ד.  אבל בליל שמחת תורה, תשל"ד, הייתה מהפכה גדולה: נוכח קבוצת אורחים מצרפת, הרבי התחיל לנגן ההמנון של צרפת (לה מרסייז) עם המילים של "האדרת והאמונה".  הרבי מסביר שזה הפך את הניגון של האומה הצרפתי לקדושה.  אבל בכל זאת, לא רואים שזה נקרא דידן נצח.  שלבים, כן, אבל לא נצחון סופי.

אפשר לומר שפעולות אדמו"ר הזקן למנוע את הנצחון של קליפת צרפת (ונפוליון) מלכבוש את רוסיה היו רק למשך זמן מוגבל.  כי עוד 100 שנה, בסוף נשיאותו של הרבי רש"ב, כן הצליח הקליפה לכבוש את רוסיה — במה שנקרא המהפכה הקומוניסטית, שהצליח, ר"ל, לבצע מטרות נפוליון: מפלת מלכות רוסיה ולנטוע התנגדות חריפה לכל עניני דת ואמונה.

משך אותן שנים שמדינת צרפת עוברת תהליך בירור, מצב יהודי רוסיה הסוביאטית (תחת קליפת סנחריב/נפוליון במלחמה נגד דת ואמונה) היה קשה ביותר.  לא רק יהודים, אבל כל העולם היה בסכנה מפני סיכסוך גרעיני בין ברית המועצות וארה"ב (ראה יחידות כללית י"ג שבט, תשד"מ: "שהעולם כולו נמצא במצב של סכנה איומה”).  ואז קרא משהו ששינה את הכל: דידן נצח.

דידן נצח והסוף (כל סוף) י

 בחודשי שבט-אדר, תשמ"ה, שימו לב לראשונה על ספרים נעלמים מספריית אגו"ח ב-770 למעלה.  כחודש אחרי זה, השליט הזקן הסוביאטי מת, ונבחר למלא מקומו חבר המפלגה בשם מיכאל גורבצ'ב.  משפט הספרים נפתח בכסלו תשמ"ו, וכעבור שנה יצא פסק בית המשפט הפדרלי ביום ה' טבת, תשמ"ז — דידן נצח "הצד שלנו ניצח"!  לא יותר משבועיים אחרי הדידן נצח, עשה גורבצ'ב צעדים שהסטוריונים מזהים כתחילת הדרך להתפרקות ברית המועצות והקומוניזם.

וזה אכן בדיוק מה שאמר אדמו"ר הזקן: "סןף כל סוף יהי' דידן נצח."  בעקבות הדידן נצח של תשמ"ז ומפלת השלטון הקומוניסטי בשנים אחרי זה (תשמ"ט-תנש"א), התחיל הרבי לדבר בצורה חזקה יותר ובבטוים חדשים: י

"סיימנו כל העבודה, גם ציחצוח הכפתורים", "צרפת כא מבורר והעולם מוכן לגאולה", התחיל קיום הנבואה "וכתתו חרבותם לאתים", אפשר כבר "למלאות צחוק פינו", "רק צריכים לפקוח את עיניים", וכדומה.

ובנוגע לענינינו, הרבי חזר כמה וכמה פעמים על הביטוי ש"כלו כל הקיצין", שמזכיר דברי אדמו"ר הזקן ש"סוף כל סוף", שהגיע הקץ, "יהי' דידן נצח".

זאת אומרת: הדידן נצח של ה' טבת, והנצחון על קליפת נפוליון/סנחריב/קומוניזם, זה בא "סוף כל סוף" — שמגיע הקץ האחרון ומתחיל מצב של גאולה.

המלחמה להביא משיח התחיל בזמנו של אדמו"ר הזקן ומסירות נפש שלו להפיץ המעיינות חוצה.  הקליפה של צרפת/נפוליון/קומוניזם התנגד בתוקף להבאת הגאולה, והיה נדרש עבורם 175 של בירורים ומסירות נפש.  אבל בימינו הצלחנו לבטל את הקליפה ההיא ואפילו לפעול בבחינת צרפת שבה התהפכה (כהרבי מסביר בשיחה הנ"ל).

על כן אנחנו עומדים בסוף הגלות, על סף הגאולה, וכבר אין מלחמות — אלא, אולי, מלחמה נגד הביישנות והססנות שלנו (הגלות הפרטית שלנו) שמפריע לנו לראות, לשמוע, ולהבין מה הרבי אומר לנו: שהגאולה כבר כאן ורק צריכים לגלות אותה, ולזה הדרך הישרה היא לימוד ענייני משיח וגאולה ולקבל מלכותו של מלך המשיח!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

לעלוי נשמת אסתר בת ר' דוד

דידן נצח, נפוליון, והגאולה

יום הבהיר ה' טבת הוא חג עוצמתי של דור השביעי, אבל נוסף להתוועדויות וקנין ספרים, הדידן נצח הזה דורש שימת לב המתאים עדי להבין אפילו מאין גדולת הנצחון בעניין.  בפרט, לזהות שיום הבהיר ה' טבת הוא סיום ושלימות בעולם של המלחמה שהתחיל בזמן אדמו"ר הזקן — המלחמה להביא את הגאולה האמיתית והשלימה.י

מלחמתו של אדמו"ר הזקן

מגיע ה' טבת בעקבות חודש כסלו, כאשר כולנו עדיין חדורים בסיפור של הקיטרוג על אדמו"ר הזקן ועל הפצת המעיינות, המאסר והגאולה הניסית של י"ט כסלו.  הוא נופל גם כמה שבועות ספורות לפנח כ"ד טבת, יום הסתלקותו של אדמו"ר הזקן, שאירע עקב בריחתו משך 140 יום מנפוליון.

ידוע התנגדותו של אדמו"ר הזקן לנפוליון.  בשיחה של שבת פ'וישב, תשנ"ב, הרבי מתאר המהפכה הצרפתית ונפוליון אך בתכונת הפריקת-עול והפקרות שבהם: דחיית המלך והמלכה, ו"כמביאה את רוח החופש ר"ל מכל עניני דת ואמונה בהקב"ה.". לעומת זאת, השילטון של הצרים ברוסיה היה במשמעט טוטלית למלך, בליווי דת חזק של אמונה בבורא עולם.

בריחתו של אדמו"ר הזקן מנפוליון מראה שבזמנו קליפה זו של נפוליון הייתה בשיא, ולא היה מצב לברר אותה מקרוב.  אבל יבוא זמנו, שלומדים ממעשה שהיה שמובא בשיחה הנ"ל:

ע"ד "נאפאליאן'ס מארש" — שרבינו הזקן ביקש שיודיעוהו ניגון ה"מארש" שעמו עברו הצרפתים את גבולה של רוסי', וכשניגנו הניגון בפניו נענה ואמר שזהו ניגון של נצחון, וסיים – לאחרי משך זמן שהי' "שטאַרק פאַר'דביקות" – סוף כל סוף יהי' דידן נצח! (הערה 52 בשיחה הנ"ל))

מכאן רואים שמאז מחכים לדידן נצח לגבי הקליפה הזאת.  ויותר מזה — הדידן נצח הוא קשור ל"סוף כל סוף", סוף הגלות התחילת הגאולה.

מדינת צרפת, קליפת נפוליון

הניגון הנצחון של נפוליון מנגנים חסידים כבר כמה דורות, אבל לא קראו לזה דידן נצח על צרפת או נפוליון.  בשיחה הנ"ל הרבי מסביר שהיו כמה וכמה שלבים בבירור של צרפת: נסיעות לשם על ידי רבותינו נשיאינו, אמירת דא"ח, שליחות הרבי ורבנית לגור שם 8 שנים, התייסדות סניף תומכי תמימים, והרבה שלוחים ובתי חב"ד.  אבל בליל שמחת תורה, תשל"ד, הייתה מהפכה גדולה: נוכח קבוצת אורחים מצרפת, הרבי התחיל לנגן ההמנון של צרפת (לה מרסייז) עם המילים של "האדרת והאמונה".  הרבי מסביר שזה הפך את הניגון של האומה הצרפתי לקדושה.  אבל בכל זאת, לא רואים שזה נקרא דידן נצח.  שלבים, כן, אבל לא נצחון סופי.

אפשר לומר שפעולות אדמו"ר הזקן למנוע את הנצחון של קליפת צרפת (ונפוליון) מלכבוש את רוסיה היו רק למשך זמן מוגבל.  כי עוד 100 שנה, בסוף נשיאותו של הרבי רש"ב, כן הצליח הקליפה לכבוש את רוסיה — במה שנקרא המהפכה הקומוניסטית, שהצליח, ר"ל, לבצע מטרות נפוליון: מפלת מלכות רוסיה ולנטוע התנגדות חריפה לכל עניני דת ואמונה.

משך אותן שנים שמדינת צרפת עוברת תהליך בירור, מצב יהודי רוסיה הסוביאטית (תחת קליפת סנחריב/נפוליון במלחמה נגד דת ואמונה) היה קשה ביותר.  לא רק יהודים, אבל כל העולם היה בסכנה מפני סיכסוך גרעיני בין ברית המועצות וארה"ב (ראה יחידות כללית י"ג שבט, תשד"מ: "שהעולם כולו נמצא במצב של סכנה איומה”).  ואז קרא משהו ששינה את הכל: דידן נצח.

דידן נצח והסוף (כל סוף) י

 בחודשי שבט-אדר, תשמ"ה, שימו לב לראשונה על ספרים נעלמים מספריית אגו"ח ב-770 למעלה.  כחודש אחרי זה, השליט הזקן הסוביאטי מת, ונבחר למלא מקומו חבר המפלגה בשם מיכאל גורבצ'ב.  משפט הספרים נפתח בכסלו תשמ"ו, וכעבור שנה יצא פסק בית המשפט הפדרלי ביום ה' טבת, תשמ"ז — דידן נצח "הצד שלנו ניצח"!  לא יותר משבועיים אחרי הדידן נצח, עשה גורבצ'ב צעדים שהסטוריונים מזהים כתחילת הדרך להתפרקות ברית המועצות והקומוניזם.

וזה אכן בדיוק מה שאמר אדמו"ר הזקן: "סןף כל סוף יהי' דידן נצח."  בעקבות הדידן נצח של תשמ"ז ומפלת השלטון הקומוניסטי בשנים אחרי זה (תשמ"ט-תנש"א), התחיל הרבי לדבר בצורה חזקה יותר ובבטוים חדשים: י

"סיימנו כל העבודה, גם ציחצוח הכפתורים", "צרפת כא מבורר והעולם מוכן לגאולה", התחיל קיום הנבואה "וכתתו חרבותם לאתים", אפשר כבר "למלאות צחוק פינו", "רק צריכים לפקוח את עיניים", וכדומה.

ובנוגע לענינינו, הרבי חזר כמה וכמה פעמים על הביטוי ש"כלו כל הקיצין", שמזכיר דברי אדמו"ר הזקן ש"סוף כל סוף", שהגיע הקץ, "יהי' דידן נצח".

זאת אומרת: הדידן נצח של ה' טבת, והנצחון על קליפת נפוליון/סנחריב/קומוניזם, זה בא "סוף כל סוף" — שמגיע הקץ האחרון ומתחיל מצב של גאולה.

המלחמה להביא משיח התחיל בזמנו של אדמו"ר הזקן ומסירות נפש שלו להפיץ המעיינות חוצה.  הקליפה של צרפת/נפוליון/קומוניזם התנגד בתוקף להבאת הגאולה, והיה נדרש עבורם 175 של בירורים ומסירות נפש.  אבל בימינו הצלחנו לבטל את הקליפה ההיא ואפילו לפעול בבחינת צרפת שבה התהפכה (כהרבי מסביר בשיחה הנ"ל).

על כן אנחנו עומדים בסוף הגלות, על סף הגאולה, וכבר אין מלחמות — אלא, אולי, מלחמה נגד הביישנות והססנות שלנו (הגלות הפרטית שלנו) שמפריע לנו לראות, לשמוע, ולהבין מה הרבי אומר לנו: שהגאולה כבר כאן ורק צריכים לגלות אותה, ולזה הדרך הישרה היא לימוד ענייני משיח וגאולה ולקבל מלכותו של מלך המשיח!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!