הגזירה התבטלה? מה השתנה?

מה זה אומר שהתבטלה הגזירה של המן? במקומות רבים, כולל דבר מלכות תצוה, הרבי משתמש בביטוי שגזירת המן בוטלה (ביטול גזירת המן). הביטוי הזה דווקא די מפתיע.

היכן במגילת אסתר אנו רואים שצו המלך להחזיר את גזירה הרעה של המן? במגילה כתובה בפירוש את ההיפך: גזירת המן נחתמה בטבעת המלך, וכתוב "כִּי-כְתָב אֲשֶׁר-נִכְתָּב בְּשֵׁם-הַמֶּלֶךְ, וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ–אֵין לְהָשִׁיב". בפועל המלך הוציא צו נוסף: זכותם של היהודים "לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל-נַפְשָׁם–לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם". צו הראשון נשאר במלוא תוקפו (כי "אין להשיב"), ועדיין הרבי קורא לזה ביטול גזירת המן?

בעניין זה נוכל לראות כיצד היא רלוונטית מאוד לגאולה ולשיחות דבר מלכות.

השאלה היא: כיצד ניתן לראות בגזירת המן שהיא התבטלה? כתשובה יש שני אופנים.

ראשית, הכוונה עצמה מאחורי גזירת המן בוטלה באמצעות צו השני. על ידי מתן הזכות ליהודים בממלכתו להגן על עצמם ולאבד את אוביהם, הכוונה המקורית של גזירת המן בוטלה והוחלפה (למרות שלא ניתן היה לבטל את הגזירה עצמה, כנ"ל). האופן השני להסביר את זה הוא ששום דבר לא השתנה עד ללחימה ולניצחון בפועל. רק ביום י"ג אדר שהרגו בפועל 75,000 שונאי ישראל התבטלה הגזירה. עד לאותו יום הכל היה "תיאורטי".

נסתכל על הסיפור ונבין דבר:

גדולתו של פורים מוסברת על ידי אדמו"ר הזקן בתורה אור כקשורה עם מסירות נפש של היהודים.במשך שנה שלמה. גזירת המן "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים" נגזרה להתקיים "בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים-עָשָׂר הוּא-חֹדֶשׁ אֲדָר". מאז גזרת המן (בניסן) ועד י"ג אדר שלאחר מכן עברה כמעט שנה שלמה. חרב השמדה, ל"ע, הייתה מונחת מעל צוואריהם במשך שנה שלמה, ובכל זאת איש לא חשב מחשבת חוץ, לא חשבו להמיר את דתם, לצאת מיהדותם כדי להנצל. זוהי המסירות נפש שמשבח האדמו"ר אלתר.

עם זאת, "ביטול" גזירת המן התרחש זמן קצר — רק חודשיים — לאחר צו הגזירה המקורית. "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא-חֹדֶשׁ סִיוָן, בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ, וַיִּכָּתֵב כְּכָל-אֲשֶׁר-צִוָּה מָרְדֳּכַי." (מגילה ח, ט). פירוש הדבר ששנה של מסירות נפש הייתה ברובה לאחר גזירת המן "בוטלה". ובכל זאת, המגילה עצמה מספרת לנו שדי בגזירה השנייה לבדה כדי לעורר שמחה – מרדכי יצא מלפני המלך לבוש מלכות, ובנוסף "לַיְּהוּדִים, הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן, וִיקָר". עשרת החודשים מכ"ג סיון ועד י"ג אדר היו עשרה חודשים של אור ושמחה? או עשרה חודשים של פחד ומסירות נפש? לכאורה שניהם ביחד.

מה זה קשור לגאולה?

בשיחות דבר מלכות מסביר לנו הרבי שהמשיח כאן, גאולה כאן, ושאנחנו נמצאים בימות המשיח. עם זאת, הרבי זועק גם מהעובדה שאנחנו עדיין בגלות, ושמשיח והגאולה לא הגיעו בפועל ממש. חסידים עדיין מתווכחים אם אנחנו בגלות או בגאולה. אבל אם נשתמש במודל של הסיפור של פורים, נוכל להבין איך לנהל את הפרדוקס.

ביום י"ג ניסן יצאה גזירת המן. מרדכי לבש שק ואפר, בכה ברחוב, אסף 22,000 ילדים יהודיים לצום וללמוד תורה. אסתר ערכה את המשתה, ולאחר מכן תלו את המן על העץ, והמלך נתן את הטבעת למרדכי. בכ"ג בסיון נשלחה הגזירה החדשה. מרדכי לבש מלכות והיהודים שמחו. עשרה חודשים לאחר מכן מתקרב התאריך של י"ג אדר. שונאי ישראל מתחילים להשחיז את נשקם. המציאות ניראה גלותית באופן הגרוע ביותר.

יהודי שחי עם מה שעיניו רואות יכול להתמלא בחשש ופחד, "ה' – תציל אותנו!" אבל יהודי שחי במימד של מרדכי מבין שהקב"ה כבר עשה את שלו עשרה חודשים קודם לכן! הגאולה כבר כאן, אבל צריך לממש אותה בפועל. היהודים עדיין צריכים לנצל את הגזירה השנייה, למעשה "וְלַעֲמֹד עַל-נַפְשָׁם–לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם". ה' כבר עשה את שלו; עכשיו זה תלוי בנו!

י"ג אדר נראה כאילו אנחנו עדיין בגלות. אבל מרדכי כבר נתן לנו את כוחה של הגאולה: להתגבר על הגלות הנדמה ולהביא לגילוי את הגאולה שנהיה כבר אז בכ"ג סיון. מציאות, כן, אבל עדיין מופשטת ותיאורטית. אבל מי שמחזיק ב"תיאוריה" יידע מה לעשות כדי להביא את הגאולה לפועל ממש – לקחת באומץ את נשקו ביד ולצאת להתמודד מול האויבים מתוך ביטחון. מי שהמום ממה שעיניו רואות ירצה להסתגר בביתו, לכבות את האורות ולקוות שלא יראו אותו. הוא עשוי להתחנן לה' שיציל אותו, או שיחפש דרכים לפייס את האויבים – כך או כך, הוא נשאר בגלות למרות העובדה שמרדכי שם את הגאולה בידיו.

אנחנו עומדים ביום י"ג אדר! מרדכי בדורנו, הרבי מלך המשיח, כבר שלח את הָאֲחַשְׁתְּרָנִים עם ההחרזה שהגיע זמן גאולתכם. הוא כבר נתן לנו גם את הנשק: חסידות, מבצעים, הקהל, שליחות. והרבי אמר בתוקף שזה "צריך להתבצע על ידך ועל ידך ועל ידך!" מה שנדרש הוא שכל אחד מאיתנו יבין ויפנים את המסר של הרבי ("הדרך הישירה"), וככה יבין כל אחד שהוא יכול ושהוא חייב לעשות את שלו כדי להביא את הגאולה מהתיאוריה המופשטת למציאות — להביא את הגאולה בפועל ממש!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!